#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה כוונת קושית הגמ' דכיון דפתח בכינויים יפרש קודם כינויים ואח""כ ידות, הרי ידות לא הוזכרו בפירוש וחסורי מחסרא, ואולי צריך לשנותם תחילה?<br>ואלו ג' תירוצים נאמרו בזה?<br>ולפי איזה מ""ד נדחה התירוץ השני?"	"משום דאין דרך התנא לחסר בתחילת דבריו אלא באמצע דבריו.<br>ותירצו דהכא במאי דסיים ביה מפרש ברישא, דזימנין עביד הכי.<br>או דפתח בכינויים דהם עיקר נדר, אבל מפרש ידות תחילה דכיון דאתי ליה מדרשה חביב ליה. והקשו למ""ד דכינויים לשון שבדו חכמים נדרים אינם עיקר נדר.<br>ותירצו עוד די""ל דהכא חיסר התנא ברישא, ותני כל ידות נדרים כנדרים והדר כינויים."	נדרים דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו דינים לומדים מההיקש דלנדור נדר נזיר להזיר, דהוקשו נדרים ונזירות? (3)	ידות נדרים.<br>בל תאחר.<br>הבעל והאב מפרים נזירות.	נדרים דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בברייתא למדו ידות נדרים מדכתיב בנזיר נזיר להזיר, ומקשינן נדרים לנזירות. מ""ט לא ילפינן מנדרים גופייהו דכתיב לנדור?<br>ולמאן דל""ל דברה תורה מאי עבדינן בהאי קרא ובנזיר להזיר?<br>ולמאן דאית ליה מנ""ל דהנזירות חלה על נזירות? (3)"	"אי הוי כתיב נדר לנדור הוי דרשינן הכי, השתא דכתיב לנדור נדר, דברה תורה לכשון בנ""א.<br>ולמאן דל""ל דברה, ילפינן ידות מלנדור נדר, ונזיר בהיקש מנדרים. ומנזיר להזיר ילפינן דהנזירות חלה על הנזירות.<br>ולמאן דאית ליה, למ""ד דאין נזירות חלה על הנזירות א""ש. <br>ולאידך מ""ד דדריש ליה מהא דלא כתיב ליזור אלא נזיר להזיר. <br>או דדריש לידות מדכתיב ככל היוצא מפיו יעשה. (בני מערבא)."	נדרים דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכא נפקי לן ידות נדרים? (3)	נזיר להזיר, והקש נדרים לנזירות.<br>לנדור נדר. ונזירות נפיק מנדרים.<br>ככל היוצא מפיו יעשה.	נדרים דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מילתא דאתיא בג""ש או בהקישא טרח וכתב לה קרא?<br>וא""כ מה הוקשה לגמ' לנדור נדר מאי עביד ליה?"	"הר""ן הביא מב""מ דג""ש טרח וכתב לה.<br>והר""ן גופיה כתב דכ""ה גם לגבי היקש.<br>ומ""מ היכא דאיכא למידרש דרשינן. ולהכי דרשינן דרשא אחרינא מלנדור נדר."	נדרים דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך סברה הגמ' לפרש דמאן דדריש נזיר להזיר לידות לא בעי קרא לנזירות חלה על נזירות, הא מ""מ בעינן קרא להיכא דאמר הרי עלי ב' נזירויות?"	"איכא למימר דהיינו למאן דלא ס""ל דברה תורה כלשון בנ""א ואייתר ליה נזיר להזיר.<br>אבל מאן דלא מייתר ליה יאמר דכה""ג לא בעינן קרא."	נדרים דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע בני מערבא למדו ידות מככל היוצא מפיו יעשה ולא מנזיר להזיר?<br>ומה למד מזה מאן דפליג עלייהו?<br>ומהיכן למדו בני מערבא דרשה זו? ומ""ש מנזיר להזיר?"	"דנזיר להזיר מיבעיא להו דנזירות חלה על נזירות. ולא משמע להו לדרוש ב' דרשות מצד מה דליכתוב קרא ליזור.<br>ומאן דפליג למד משם דנדר שבטל מקצתו בטל כולו.<br>ואיהו ס""ל דתרוויהו ילפינן מהאי קרא. ול""ד לנזיר להזיר דשם אין להם משמעות לב' הדרשות, משא""כ הכא דב' הדרשות מפשטיה דקרא נפקי."	נדרים דף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה כוונת קושיית הגמ' בל יחל דנזירות היכי משכח""ל?<br>ומה תירץ רבא?<br>ומדוע לא ילפינן בל יאכל בנדר מנזירות?"	"דכבר יש לאו של בל יאכל, ולא מסתבר לומר דהוא לב' לאוין, דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן.<br>ורבא תירץ דמ""מ הוא לב' לאוין, דשאני הכא דע""כ הקישם הכתוב ליתן את של זה בזה.<br>ובל יאכל ל""ש בנדרים, דאף בנזיר לא נאמר אלא על ענבים ועל אכילה, ואילו נדר שייך גם בהנאה ובכולהו מילי."	נדרים דף ג		
